הסלים האלה מגיעים מאזור בורמה על הגבול עם צפון מזרח הודו, קולעות אותם נשות הכפרים
בממוצע של 1-2 ביום. זו עבודה ביתית וקשה אבל התוצאה מרהיבה! כל סל זו עבודת אמנות, ממש סוכריה, אחד יותר יפה מהשני וכל-כך קשה לבחור.
בסיס הסל עשוי במבוק, והקליעה עצמה עשויה רצועות פלסטיק צבעוניות. באסיה אלה סלי שוק לכל דבר: ממלאים אותם בקישואים, בטטות, חסות, קוקוס, מנגו, כל מה שצריך לבישולים של אותו היום.
בבאדיה הסלים היפים האלה נמכרים יותר כתכשיטים לבית: אפשר לשים בהם עיתונים, נייר טואלט, שמיכת טלויזיה בסלון, בקבוקים למחזור, צעצועי ילדים ועוד...
מלבד העובדה שלוקח הרבה זמן לייצר אותם, יש גם מלחמות שבטיות באזור והייבוא שלהם נעשה קשה יותר מפעם לפעם. בנוסף על צרות המזרח הרחוק יש לנו את הח׳ותים והמלחמה האיומה במזה״ת והמשלוחים מתעכבים ומתייקרים. בקיצור, מה שבעצם רציתי לומר זה שלמרות כללללל הצרות האלה, הסלים סוף סוף כאן!
